DR. WE18Z MIKSA. A Szifré כמשמעו ^פ וע helyett itt világosan ki van téve, hogy

Átírás

1 128 DR. WE18Z MIKSA. jezője legyen. Ezt a meztelenítést mondják héberül SHC-nak, akár a fej, akár a test {eltakarása forog szóban. Ez a bibliai litteralis sensusa. Ebben Büchlernek föltétlenül igaza פרע ראש van. Igy értették mindenütt a rabbik is. Ha a tanna más értelmet akar belőle kimagyarázni a haj természetes, rendezetlen növesztését azt csak külön hermeneutika útján érheti el. De azt az egyet mégis kifogásolandónak tartom, hogy Büchler a Szifrére hivatkozott, 1 ) ahol a szöveg hézagos és hibás, holott sokkal nagyobb sikert ér el, ha a Szifra *) követ- ראשיכם אל תפרעו אל תגדילו פרע יכול előtt: kező helyét tartja szem אל תפרעו מן הכובע דרי אתה דן נאמי כאן פייעה ונאמי להלן פ יעה.סד, פריעה האמורה להלן גידול שער אף פייעה האמורה כאן גידול שער A Szifré כמשמעו ^פ וע helyett itt világosan ki van téve, hogy *) a föveg levételét jelenti. Különben is a מן הכובע rendesen פי ע két idézet egybevetése azt mutatja, hogy a פרע szó ilyetén értelme kiderítésének a Szifrá az eredeti forrása és innen került a Szifrébe. Onkelosz is minden ^פרע hajadon fejjel ad vissza, לא de ezt az egy helyet a halakának megfelelően kivételesen fordítja. 4)_ va! תיבון פיי ע Pécs. DR. PERLS ÁRMIN. RAPOPORT S. J. L. NÉGY L E V E L E. ]rapoport S. J. L., a történeti kutatás előmozdítója és felébresztője a zsidóságban, ki a történeti kritikát megteremtette, oly egyéniség, ki megérdemli, hogy minden levelét kegyelettel megőrizze a zsidó tudomány, fejlődése becses okirata gyanánt. Az ellenségeskedés és vádaskodás, melylyel legújabban illették, 5 ) nem tudták személyiségének értékét leszállítani. Sokoldalú munkássága és széles tudása közelhozta őt korának kiváló embereihez, levelezése kiterjedt messzire. Lnzzatto Sámuel Dáviddal folytatott levelezését Oráber. ף 25.1 פרעה את fej. Semúéi r. XXXII. פורעץ עצמן a:») Joma 77 עצמה וישבה a ) Ez lerontja B. azon állítását ( ), hogy a כובע nem volt a közönséges ember mindennapi ruhája. *) 4, 6a ) Weisz I. H. a \T:;rr:-ban. (Varsó ף

2 RAPOPORT 8. L. NÉGY LEVELE. 129 tette közre,*) egyéb levelezéséről beszámol a gazdag bibliografíai rovat Kaufmann és Halberstamm összeállításában. 2 ) Levelezői közt ott találjuk Sámuel Chaj dalia Voltat, mantuai orvost, 3 ) ki nagy bibliophilus és gyűjtő hírében állott és ki korának legjobbjaival állott élénk összeköttetésben. Gazdag könyvtára, mely nagy részben Mortara Marco mantuai rabbi birtokába ment át, jelenleg boldog emlékezetű Kaufmann Dávid könyvtárának részét képezi. Szorgalmas olvasó, ki könyvekből és kéziratokból számos excerptiót készít és ki áldozatkész, csaknem szenvedélyes gyűjtő. Buzgó és igazhívő zsidó, ki, mint feljegyzéseiből látszik, a legnagyobb áldozatra kész, ha például circumcisio elvégzésére kell mennie, amiért tudvalevőleg nem járt honorárium. Igen sűrűen érintkezik levélben Jjuzzattóvai, Reggióval,[י ש ד] Dukessél és más kiváló emberrel. 4 ) Egy fasciculusban, mely a Kaufmann könyvtárának birtokát képezi, megtaláltam levelezését, melyet az olasz Meászphim szokására megőrzött. Saját leveleit lemásolta és azokhoz csatolta azután a hozzáérkezett leveleket. Rapoportot Luzzatto tette figyelmessé a mantuai orvosra, 5 ) ki azután több ízben felkereste azt leveleivel A mantuai gyűjtő nagy elődök mintájára, kik olasz földön bőségesen voltak, 6 ) főleg irodalmi ritkaságok gyűjtésével foglalkozott, a régi agadákat gyűjtötte részben régi nyomtatványokból, részint Olaszföldön megmaradt kéziratokból. Amellett, olasz mestereihez híven, élénk történeti érzékkel bír az olasz rabbik személyiségei és azoknak szellemi produktumai iránt. Könyveit és iratait mindig gazdag bibliografikus jegyzetcsomóval látja el, melyben a szerzőt megmenti a feledés homályától. Szükség esetén a nyilvános- füzetben. etc. Príemysl אניות שי י ף *) Kaufmann: Das Centenárium S. I. L. Rapoport's f még Büchler 8. שי למד ד, Budapest és Scherbel.S dr: Jüdische מ ז כ י ת חכמי איטליא 1>1<>.69 : Mortara ף Aerzte etc. (Berlin 1905.) 680. *) Luzzatto ítéletét róla 1. אגרות שדיל I. f old. Működéséről lásd : Kaufmann katalogusom: , 484, 485, 486, , 474, 475, 478, 481, 476, 477, 479, 480, 481. és 172. számait. ) Luzzatto levelei f. i. h. és אגמת שי I. 41. old. a III. levél végén. ') Ábrahám József Salamon b. Mordechai Oraziano Modenában, a két Simson Cohen Modon (= (שכ ס Mantuában. Marco Mortara újabban és számosan mások. Kanyar-Zsidó Szemle II. Füzet. <>

3 130 DR. WE18Z MIKSA. ság előtt is rektifikál egyes tévhiteket. Erre czéloz a harmadik levélben említett Ábrahám Jaghel esete is, ki tagja volt az ismeretes Monsélise családnak és akit Bartolocci, Wolf és De Rossi összetévesztenek az ismeretes censorral, Camillo Jaghellel és ezért kitért zsidóvá teszik meg. Sámuel dalia Volta kimutatja, hogy ezen Ábrahám Monselise, ki igen szorgalmasan művelte a zsidó irodalmat, soha ki nem tért.*) Rapoport 1831-ben keresi fel legelőször levelével (I. levél) és több rendbeli szívességre kéri. Az orvos igen örül ידו םרש שר feliratú שיי המעלות לשלמה Rapoport levelének és kezdetű levélben igen áradozó hangon sietve felel és Rapoportnak a kivánt dolgokat meg is küldi. A II. és III. levél igen érdekes fényt derít Rapoport akkori életére, mely küzdelmekben és nélkülözésekben oly gazdag. Kereskedő, ki gyűlöli pályáját, mert elvonja a tudománytól, melyet oly igazán szeret, melyet azonban oly nehéz művelni, mert ehhez is pénz kell; messziről int egy német község (talán Prága) rabbi széke, mely annyi alkalmat adna a tudomány műveiésére. *) (1. II. és III. levél.) A negyedik és a tudomány szempontjából legérdekesebb levél a palesztinai három évi tóracziklussal foglalkozik és hathatósan kiegészíti Luzzattóhoz intézett levelét, mely e kérdést csak érinti és erre a levélre hivatkozik. (V. ö. אניות שייר מכתב י ed. Gráber 43. és köv. és אניות שד ל I. X XC és köv.) A levelezés kettőjük közt sűrű nem igen lehetett. Dalia Volta kétszer is írt Rapoportnak, míg feleletet kapott és úgy látszik a levelezés azután megakadt. *) L. Mortara: f. i. h. 25 old. 3. jegyzet. 8 ) E levelek érdekesen egészítik ki Kaufmann életrajz-vázlatát 1. Das Centenárium 8tb old. Itt emelem ki Rapoport Ítéletét a harmadik levélben korának galicziai irodalmi produktumairól, amelyekről nem sokat tartott. A harmadik levélben említett M&krobiotika, úgy látszik, kora zsidó tudósai kedves olvasmánya volt. Az én birtokomban is van egy héber kéziratos fordítása Hufeland Makrobiotikájának, mely-. nek szerzője: Dávid Hirs Loivingcr, ki 1830 körül rabbi volt Nagy- M«gyeren (Komárom m.) és ki korának magyar jeleseivel áll élénk összeköttetésben. A,ש melyben sok glossája van, a rabbiképzo ספר היי עולם והוא סדוי תיקוני könyvtárában van. A fordítás czíme Érdekes, hogy a kézirat kezdete...הנוף והעמדתו על מזני לדרים אייבים tartalmaz. gyanánt pilpult תהילת: ד ת קדושה

4 RAPOPORT 8. L. NÉGY LEVELE. 131 I. ב ה יום ואו עש ק נצבים כ ד אלול התקצ א. כדחוק אקרא לשלדם נשא ונעלה הכם ונבון יקר רוח וטוב לגב! חושף מצפונים מספי א קדמונים רופא בשד ונפש מהור ר שלמה חי דאלא וואלטה נ י. מאז יאיתי את תפלתך היקרה על נפשות נדיבי לב מאחינו [בכה ע תקפ ט צד סו];כבדת בעיני, ותגדל עוד בנפשי עת הכרתי טוב לבך להעניק נס לזולתך מניני תבואות שכל ומעמדים נאספו אל תוך ביתך מספרי הקדמונים אשי ביכך בהם ה לנדבה, כי כן היטבת עם ידידנו החכם יש ר והעתקת למענו הפסיקתא מפישת בשלה אשר ת ל אני יצאתי ראשונה להעיר על מציאתה, וכאשר יאמי משל הקדמוני p נאמר אנחנו בהפך הענין: מצדיקים יצא צדק ומטיבים טוב כי נם לי נצמהה צדקה על ידך אחרי נחונ יתי [?] בעיני ידידנו זה לשלוח לי העתקת המדרש הנפלא ההוא ממעשה אצבעותיך עם חתימת ידך היקרה. וככה הסיבות לי תועלת חדש מקרוב בהיאותך את המחזור כי לריעי היק ההכס שד ל. כי גם הוא הודיעני בקצרה שמות מחברי הפיוטים הנמצאים שמה. וספיים הקטנים הנלויס אליה וגם הניד לי מפיוט רב צהלל בן נתנאל אף אם לא העתיקהו לי. ואתה ידעת גבר יקר! רב צרכי לישימות כאלה בהשלמת ספרי הגדול אנשי שם וביכתי לחונן לאדם דעת וטוב לב כי בחי בך להחיות אדם ב לכלכל את נפשם בלחם שמים. ולהשקותם מנחל עדנים ומבאר חפרוה קדמונים במחוקק במשענותם! והנה לא אעדר את לבי לבקש לי גמלות מלפניך ולהעמיס עליך העתקה מאיזה ספר גדול בכמות! כי ידעתי גס ידעתי רב יקית הזמן לכל איש ואף כי לנבון ויודע ספר כמוך! אך לנקלות אשא את נפשי להעתקת ספיים קטנים בכמות וגדולים לי בתועלת לכמוןזם חמדות לבי, ולכל בהן היי רוחי. ומאלה הם החבורים הנלוים אל המחזור כמו מוסר השכל ליב האיי (אשי בידי נוסחא אחת ממנו מעשה ידי החכם שד ל אך משובשת מאד) הלכות שחיטה היי עולם ס רופפות מסכת דרך איץ (אץ ספק כי יש בה ;וספות על הנדפסת בש ס) מדרש גלות שלחה! מדרש עקדת יצחק ופודזן הלומות המיוחס לר האיי. ונם שיר של רב צהלל אם לא תכבד ממך העתקתו! ולא אפונה כי עוד יש תחת ידך כמה חבורים קטנים קדמונים כמו אלה הנחוצים לי מאד, ה::י ;א הנני, ידיד אדם! וצוד. להעתיק מהם למעני כל אשי יבין לבך כי יועילו לדיישותי ושלה אותם לידידנו החכם יש י והוא יגיעם לידי בטח ע י האדון שמיד המדפיס בווץ. ועל דרך זה אשלח ג כ שכר כתיבה באלפי תודות. ואף גם זאת אשאל ממך! בהנני נא ונסני! שאל ממני לעשות למענך מאומד אם לא בכל כהי אעבדך! כי הוא חק השוקדים על דלתי התורה והחכמה להועיל זה לזה בכל אשי יוכלו. ואני תפלה לאל הי כי יכתוב אותך בספי החיים בזה יאש השנה כנפש ידידך ומכבדך שלמה ליב כהן רסאפורט. A levél hátán: Ali. Ex. Sig. Dre Sig. Sámuel Dalia.[! Lembe Wolta in Mantowo. In Italie. [2. Sep

5 132 DR. WE18Z MIKSA. II. כ ה אל כבוד איש המשכיל ונבון יקי רוח וקובץ על יד ספרים יניס ויקיים ומי בה להגות בחס מהור ר שמואל חי דאלא וולפא נ י, רופא מובהק ומומחה במנטובה. עועים שונים ומהם המעציבים את רוהי לא נתנו לי מנוחה עד כה להשיב על מכתבך הנעים כראוי לך«כי במשך הזמן ההוא נלקח העסק מהבית הגבירים אשר זה חמש עשרה שנה הייתי ריע להם וסוכן עליו, וממנו כלכלת את נפשות אנשי ביתי ביוה ובכבוד, ועתה לא ידעתי מאין אביא להם חקי. לרוץ אורח או ללכת בשוקים לבקש מסח וקנין כאש יעשו יוב אנשי עייי לא אוכל כי לא נסיתי וגס נמנע ממני להתמכר לצמיתות ה ו לעניני העולש ולהשליך אחיי גיר כל עמלי בדעת אש עמלתי עד הנה לא מעט לטובת אה ועמי הה כחדש ימים באו אלי אניות מאי ן אשכנז מאנשים יקיים אש יודיעוני כי יכינו למעני משמרת הוראה בעיר נכבדה שמה, והנה נעשה הדג לאט לאט, יואל אלוה ויבצעו את אשר החילו, וינחמוני מינלני, ומדי אשב ואוהיל תשובה מקצות צפון, אמיתי למה ישב עוד ידידי באיץ הנגב בלי ביכה ודרישת שלום ממני, קח נא עתה את ברכתי הלה רצון לבך היק לעשות טוב עמדי ואם כי לא אוכל כעת הזאת עוד לה.ענג מטיבי, כי בבד ממני עתה לפי מצבי להוציא סך כזה אשי יבpש האיש בעד המחדד (אי אם לא ב הוא לפי עי-ך יקרת הספר) עוד חזון למועד, ואקוד, כי יחכה ל האיש עוד י-ה ימים ויותר, כי בא תבא הבשורה אשי קותה נפשי אז לא אעזוב את איץ מולדת עד אשר אם שלחתי כסף מחי המחזור ליד ידידינו החכם ש רל ; י. מספר שבילי עולם לא נדפס עד עתה יותר משני הלקים אשי המה באמנה אתך. שדת נ ב. מהדורא תנינא גם אתי איננו כי בשנת הדפסתו נמכ- ממנו ב עד כי נתמעט מאד. ** v מספי עולת שמואל לא שמעתי. é אך מאש תשיב ידי אשלחו לך למנחה ואם דלה היא תהי בעיניך כמנחת עשי בדעת וכבל מחסורי האדם. והיא שתי מהביותי, היאשונה כוללת תולדות נינו נתן ושאי גאונים, תולדות רבינו האיי וזמן ר אלעזר הקליי, והשניה תולדות נינו חננאל ויבינו ניסים והוספות לתולדות יבינו נתן. והנה הולכות מלה למח* אי ה עי י עגלה נושאת משא המלך [דיליגאנץ וואגן] והפשי תצאנה בי אשלם פה שב- הליכה, ועיוכות הן ליד ידידינו ההכם רשד ל ונש שאי ספיים הנשלחים לד. והוא יגיע המחביות לידך בטח. והנני ידידך ומבנדך רז ש בלו ג שלמה ליב כהן רפאפורט. אעידך עוד אולי יאבה בעל המחזזר לקהת איזה שך עקסעמפלאי; ממהביותי, יאמר נא נמה הוא רוצה ואולי ארצה לו אף אס לא נשא לי ל 0 עט מהם ני המשים ספרים מנל מחבית אש- הדפיס האדון שמיר נידח למעני, שלחתי חיבה מאד לידידים בים בעיים ירוקות ונפרדות איטי אתר יקירי נאחד מהם. ויות לא הדפיס בפ ט. 7. Febr Lemberg. Czíme ugyanaz, mint az elsőé.

6 RAPOPORT 8. L. NÉGY LEVELE. 133 III. ב ה אל כבוד ידידי הנבון המשכיל המופלא יקר רוח רופא הגויות והנפשות מרה שמואל חי דילא וולטה נ י. אל תשתומם על המדאה, אהובי, כי חלפו ירחים מעת בא אגיתך היאשונה, ואף מעת בא השניה לידי, ותשובתי נשארה מעל, דע ידידי, כי ענינים רבים התאחדו ובאו אלי במשך הזמן ההוא, לחמוס ממני כל עתותי שקט ומנוחת הלב, כי לבד עסקי המו ם אשר הכינותי ואשד הם רק לעזר מעט לכלכול ציכי ביתי, הטרידוני כל היום, אך גס נשואי בתי הבכורה תחיה אשד ת ל נתתיה לאיש בר ה אלול תקצב וצרכי הזוג החדש אשר מפתי יאכל עכ פ איזה חדשים כמנהג אנשי ארציי ועוד מחלתי אשר כבדה עלי ואח כ על בני יחידי יחיה וישכיל ואח ב על בתי זאת הנשואה אשר ביום כיפורים זה כמעט באה עד שערי מות, ויהי חלי ומדיה שלשתנו במקום סכנה בבית בליעת הצואר, והחום גבר עלינו ומחלה זאת היתד, מהלכת בעירנו ופשטה עד מאד מאד, ותיל כלנו שבנו למצב הבריאו!/ ואחרי סבה הדוחה פניתי אליך אהובי להשיבך דברים על כל עניני אגיותיך. א) אודות ר משה הדרשן וחבור בראשית רבתי שלו הלא כתבתי מה שיש בידי בהוספות ותיקונים להערות רבינו נתן [יעו ש להערה 46 47] ובדבר הזכית ספדו ושמו בתנחומא, ע הפישת האזינו על מקרא זכור ימות עולם. לעלם יבתק אדם בשמות וכי, דרשות על שמות המרגלים ואחרי שמגיע לנתבי הוא מסיים וכך נמצא בספר היב ר, משה הדרשן«והוא גמצא בלי ספק ג כ בנוסחאות של שני הדפוסי אשר אתך ממדרש הזה- ב) נכסף אנכי לשמוע דבריך על דבר אברהם יגל אשר העלית משאול נפשו ותלחם על ברטולוקי וואלף וראססי ותוכל, כי עגמה נפשי תמיד על רוע אחרית האיש ההוא. ג) הספרים החדשים היוצאים לאור בארצנו מעט המה ונער יכתבם ולבד מספר שבילי עולם איגם שויס כלם בנזק שכר הולכתם למרחקים, פה העתיק אהד את ספר מאקריביאטיק מהדאקטאר הרפילאנד, וקיא העתקתו בשם רוח חיים, וכל יוח חיים אץ בה, כי לא היה להמעתיק ידיעה ברורה בשתי הלשונות אשכנזית ועברית וכמוהו אמה נעי ים מצפצפים ומדגים וכל רוח אץ בהם. ד) הראב ע הבר כפי הסברה על כל ספרי תנךי יאע פי שלא נמצא מפירושיו על כל ספרי נביאים ראשונים ועל ירמיה יחזקאל וד ה, לא בדפוס ולא בקובצי כ י שבאו לידי ק וואלף יראססי, אך מובא מהם במקומות אדרים כמו בפירושי רדיק [שמואל א:ג, ה; וכ ח, י; שמואל בזה, ו; מלכים ב : כג ל; ירמיהו לגי כ ו; ד ה א: ב ט ו] והראב ע בעצמו כתב בפירושו לספי דביים [כ א: י ז] ולפי דעתי שכן פירוש ויהי נא פי שנים ברוחך אלי כאשי פירשתי במקומו. וי ידעיה הבדרשי כתב עליו באנית התנצלות שלי [ע שדת יש בא סי תט ו] והבר להם פי התורה והנביאים.

7 134 DR. WE18Z MIKSA. ה) מהברית בכורי העתים לא יצאו עוד לאד, כפי דביי המדפיס בעבוי כי ימעטו קוניהם. ו) בדבי היהודים אשר בארצות ערב וכושי ובני משה ונהי סמבטיון נדפס ממני מחקר גדול אמה שנים בטרם נדפס המאמר מהחכם יש [ועיין בכורי עתים תקפ ד צ ד 51 עד 77] המחקי ההוא כולל מה שיש בידי לענינים הללו ר מאיר ביר יצחק שליח צבור חבר פיוטים וגם בלשון אימית כמו אקדמות, ואלו פימו נימי צרפתי ובימי רש י, יעויץ הקדמת רדה למחזור וישי י תהילים [ע ג י ב] ולא נמצא עליו בשום ספי הגון שהלך למרחקים, ואין לנו לפנות אל ספורים והזיות היוצאים מקטני ערך ולא ידעו מהם גדולי ישיאל ולא יהי לך ספק כי השליח הנשלח כעת מאנשי א י [אם אמת הדב כי נשלה) ישוב י יקם כאשר שבו כמה וכמה אנשים ממחוזות האלה ולא הגידו דב בלתי אם רצו לבדוח איזה שכורים לשמה לב שומעיהם. ד) מנפשך תבץ אם יכולתי בעתים ומצוקות אש עביו עלי עד כה, לחשוב על ספרי הגדולים ערך מלים ואנשי שם, אשי גם רק הנמים, םדו-םי והכנתם לדפוס יבקש רוח נכון וצח, ועכ ם בלתי רובץ תחת עול משא הטידות והדאגות, ובכל זאת לא שבתה כל מלאכתי כספיים ההם, עודני עוסק בעריכתם כפי יכלתי וכפי יחנוני הזמנים והעניניס כפעם בפעם ומאד היית לעז לי אם שלחת לידי קצת דברים הנמצאים אתך על תולדות איזה חכמי איטאלי, כי אז בכל מקום אשר הזביתי את שמך בספרי וברכתיך, ונם אשי ידעת מספרים כ יי הנמצאים אצלך או אצל זולתך, הידיעני שמם, ענינם, שנות כתיבתם ושם בעליהם. ועכ ם לא יכבד עליך אס תרצה לעשות למעני ולרשום לי סד הפסיקתות דרב כהנא אשר אתך בכתב ומה שם כל הפסיקתא, תהלתה וסופה. ומאד מאד נכסף אנכי לקנות את המחזור כ י לולי כי בעליו ירבה מאד הכסף מחירו, והנהו מבקש יורד הרבה מאשר נתן החכם שדיל בעד כל ספ-י פחד יצחק הנדפסים. אחלי ידידי! השתדל למעני והטב את לבבו להוריד מעט מיוקי המקה, ואז אשלח לידך עד מהיד. כסף מלא והקנהו למען ידידך אוהבך ומכבדך דדש כל הימים. הכ וה פה לבוב יום ו, עיט ק ט מרהשון תקצי ג. שלמה יהודה ליב כהן יפאפויט. Lemberg. 2. Nov Czíme egyezik az I. czímével. IV. ב ה לכבוד ידידי הנבון המשכיל המהולל חוק לכל ענין החכם מדד, שמואל חי דילא וולטה נ י. בעת באו אלי שלשת מכתביך היקרים זה אחי זה בז דאנותי וטידות* עד מאד, כי קבלתי עלי עבודה רבה ואעש לבדי את אשי עשו תמיד שלשה אנשים, ומן צאת השחר עד אישון לילה עמלתי ויגעתי ונם בלילה לא שבב לבי ולכל זה חלצני מצבי כי ביע הוא ועתה ני באה מעט יוהד, ב המעטתי

8 RAPOPORT 8. L. NÉGY LEVELE. 135 עבודתי (וכן משכורתי) רק למען שובי לרגעים אל אהבת נפשי היא התהייה בדביי קדמונינו ז ל, אשוב נם אליך ידיד ואל אגיותיך היקיות. ואשיב עליה! על הסדר. א) בענין הפרשות והפסוקים שבתורה שכתבתי דבני מערבא לטעמייהו דמסקי ס ת בתלת שנין ולכן חלקו נ כ כל פסוק לשלשה, דע יקירי! כי מצאתי לזה ראיות גדולות. אך מתוכן יתבאר נ כ המבוכה והמחלוקת שהיה לקדמונים גם במספר הפסוקים גם במספר הסדרים שבתורה. ונתחיל במספר הפסוקים. הנד. נודע הברייתא [קדושין לי. א/] חמשת אלפים ושמנה מאות ושמונים ושמנה פסוקים הוו פסוקי ס ת. והגאון רי ב רשם על הגליון וז ל כפי חשבון הנמס בכל החומשים עולה פסוקי התורה חמשת אלפים ת ת מה, וע בילקוט ס עקב רמז ת תנה, ובזית רענן גויס ה א תת מב עכ ל. והגה נקל היה להגיה בברייתא במקום פ ה מ ה, אלא שום המספר ההיא של חומשים אינו טוב ומכוק לדעתי. בי כפי שמצאת במקראות גדולות נרשם אהר כל סדר וסדר של שבת מנין הפסוקים שיש בו, כמו אחר סדר ב-אשית קמ ו אמ ציה סימן, ואח* סדר נח קנ ג בצלא ל סימן, וכדומה בכל התורה, ואלה הרשימות לא יתכוונו כמה פעמים עם גוף המנין של הפסוקים אס נמנה אותם אחדי לאחד בסדר ההוא, ולא יתטן גס כן הסך אשי יעלה לנו אם נצרף כל אלה הסימנים מכל הסדרים בספר אחד מחמשה חומשי תורד, עם הסך תרשם לפנינו בסוף כל ספר וספר, ועוד מצאנו שני מנינים של פסוקים לרז ל ולבעלי מסורת אשר יתנגדו זה לזה וגס למנין של הבייתא שהבאנו ינם לישימות הנמסרים לפנינו בחומשים, שדרי שם בקדושץ בסמוך בב-יתא אחרת אמיו והתגלח חצין של פסוקים ועל זה הגיה ג כ הגאון ר י בילץ וז ל חידוש גדול כי בכל חומש ובן בתיקונים מדויקים בם צו סימן ח סוף פסיקא ויאפר לו בו נדפס על צדו חצי התורה בפסוקים עכיל מעתה נחזי אנן כפי מםפ ים דרשומיס אצלנו בחומשים כזה 1634 ספי בראשית 1209 ספי שמות 96 פישת ויקרא 96 פישת צו בקפיטל א של פ צו פסוק ד נרשם הצי הספר בפסוקים וכל הקפיטול עולה 36 אי כ יש לנכות עולה חצין של פסוקים 2906 ולפ ז מספר כל הפסוקים התת יב. ואם נחשוב כפי הבייתא דבסמיך והתגלח חצין של פסוקים והיה החשבון כזה 2935 עד סוף צו 91 שמיני 40 תזריע עד והתגלה 3066 א כ יהיה מספי כל הפסוקים ו אלפים קל ב. יש לנו איפא איבעה מנינים מפואיים האי תתי ב, האי תתמ ה, הי א תתפ ה ו א קלי ב חוץ מהרשימות הבלתי מכוונות אחר כל סדר וסדי, אך עכ פ בולם קיוביס לחלוקי שאצלנו היום וההבדל היות גדול הוא רק במספי

9 136 DR. WE18Z MIKSA. ש ך, ורחוקים מאד מאד ממספר הפסוקים של בני מערבא דמחלקי כל פסוק שלנו לתלתא. אולם דברי הילקוט פ עקב המובאים למעלה בהנהת רי ב, הס בלי ספק מאיזה מדרש של בני מע-בא שהיי שם חושב מספר הפסוקים של כל ההזיה. מ ו אלף ותרמ יב. וזח קרוב לשלשה פעמים על אחד מהמספרים הנזכרים. אך עדיין יעלה ההבדל בץ אחת מדדשימות ההן ובן שליש מספר של הילקוט בכמה מאות. אכן מצאתי עוד מספר אחי של פסוקי כל התורה והוא ג כ של בגי מערבא לדעתי. אשר הוא קרוב יותר לשלשה פעמים של המספרים שאצלנו, ממספי של הילקוט והוא בסוף תרגום הסורי של התורה הנקרא פשיטא, שהראתי ברור בכמה ראיות לידידנו הרב החכם שד ל כי מעשה ידי עביי הוא ולא כמו שחשבו הנוצרים עד הנה כי ממקורם יצא, ויהיה נא גם מספר הפסוקים הנרשם בו אחר כל ספר וספי ולבסוף אחר כל התורה לראיה על דעתי זאת אודות מהביו, ולכן אשאל ממך כי תמחול להעתיק למק ישד ל כל אשר כתבתי לך בקודמת ובזאת אודות סדרי ופסוקי התורה למען יהיה שלם אצלו כל מאמרי על הת גומים, וכן הבטחתי לו לשאל ממך שאלה זאת. והנה נרשם שם בסוף התורה כזה *כלה דין כתבא דאוריתא איתיד! פתגמא שתעבד אלפין ותשע מאא ושתא ע כ ובנוסחא אהית שם של אוססעייום כלה דין אוייתא הויא שתעסר אלפץ ותשע מאא ועסיין והמשא פתנמין* ע כ. נקח השלש ממספר של נוסחא השניה יעלה ה א תרמ ב ויהיה ההבדל רק פחות מערך רוי פסוקים בינו ובץ מספי ים שלנו. אך יות חידוש נמצא בפרטי המספרים הבאים אחרי כל ספר וספר מחמשה חומשי תורה בתרגום הזה שיש בהם קרובים מאד וממש מכוונים שלש פעמים כמספרים הנ שמים אצלנו, שכן בסוף ם בראשית נמצא אצלנו סכום הפסוקים אלף תק לד וכמורי»אסמחיך ספרא תא קדמיא דאוריתא בפתגמא ארבעא אלפין וחמש מאא ותשעא* ע ב. ובנוסחת אוססעי אס שם»ופתגמא כלהון דבה אייבעא אלפין ושית מאא ותלתין והד פתגמא במפקתא פשיטתא»ע כ, ודכי מספר הנוסחא השניה השליש ממנו אלף תקמ ג או תקמ יד והוא רק יותר תשעה או עשרה פסוקים הנמצא אצלנו, ובסוף ס שמות נרשם אצלנו< סכום הפסוקים אלף ר ט, ובסויי»פהגמא תלתא אלפין ושת מאא ועסרין ואשתא* והשליש מזה עולה מכוון ממש למספר שלנו אלף ר ט רק בפחות שליש פסוק אחד, ובנוסחת אוססעריוס»ופתנמא תלת אלפין והמש מאא ואשתין יעלה השליש פהות מעט במספר איזה פסוקים ממספר שלנו. ובסוף ס, ויקרא נמצא אצלנו מסם הפסוקים תתנ ט, וכסויי ב א תנ ד והשליש ממנו תתי יח והוא פחות מ א פסוקים מהנרשס אצלנו, ובסוף ס במרב אצלנו מספ הפסוקים אלף רפ ח, ובסורי ג א תקכי א והשליש ממנו אלף קע ד והוא פחות קי ז ממספר שלנו, ובסוף ס דברים נרשם אצלנו תתקנ ה ובסורי ב א תש צו והשליש ממנו תתק לב והוא פחות כ ג ממספ שלנו. ואם נחב כל המספ ים היותי גדולים כפי נוסחאות שונות בתרגום סורי יעלה מספר פסוקי כל התורה והשליש ממנו 5676 וכפי דרשימה שאצלנו (בפ צו א ז ) עולה 5812 א ב ההפרש ק 136 פסוקים אשר קטן הוא מאד בערך השינויים הרבים הנמצאים גם אצלנו

10 RAPOPORT 8. L. NÉGY LEVELE. 137 ב-שימות סוף בל סדי כנ ל ועכ ם אץ ספק עתה שהמאמרם ז ל בקדושין שם במעיבא פסקו להאי ססוקא לתלתא לאו דוקא האי פסנקא אל לדוגמא נקמוהו. ובן מוכה בגמרא שם דקאמר בפסוקי נמי לא בקיאינן דבי אתא רב אחא ב ר אדא אמי במעיבא פסקי לה אמקרא לתלתא ובי ואס איתא דהאי קרא בלחוד הוא דפסקא אכתי בקאינן בנשארים אלא ודאי דהאי פסקי לתלתא וכן עוד הרבה פסוקים אחרים הגדולים ואמה מהן הקצרים חלקו רק לשנים, ועי ז לא יכלו [ידעו] עוד היטב מספר הפסוקים למקומות חלוקתם. האמנם נמצא לרד ל(מגלה כה. א, תענית כ ז א.) כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליהי נראה להם כי היה להם כבר מקומות ידועים עכ פ להפסק המקראות. ועוד אמרו שם בשלמה יהי רקיע באחד דתלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים המשה פסויקי הוו. ע כ נראה ג ב מספר הפסוקים שוד, לזה שאצלנו היום. וכן בירושלמי שם ושם על בראשית ויהי רקיע והא לית בהון אלא תמניא ור ל והאץ קורין אותן בשלשה. אולם בע כ נאמר דהאי לישנא כל פסוקא דלא פסקה משה לאו דוקא הוא שהרי זו רק סברת רב ונגדו אמר שמואל הותך, וכן איתפלנון בירושלמי שם כהנא ואסי חד אמר חוזר וחר אמר חותך ור ל חותך פסוק אחד לשנים. ועוד אם איתא שהפסוקים שלנו נפסקים כבר מימי משה, האיך אמרינן בקדושין שם דלא בקיאינז בפסוקים ובמערבא פסק להאי פסוקי לתלתא והיאך הרשו להם בני מע-בא לפסוק נגד חלוקת משה ונס סתמא דלשנא במתניתץ דתענית ביום א, בראשית ויהי רקיע ביום בי יהי רקת יקוו המיס (ובשני אלו הק-יאות לא נמצא דק ח פסוקים ובכ ז נחלקים לג. ולקמן נראה עוד כי בחלוקה שע פי המסורה הוכרחו פעמים נ כ לחלוק שמנח פסוקים שלנו גס לשבעה קמאים) מורה כי לא היו עוד הפסק המקראות קבועים ומתפשטים כמו אצלנו. דגה אמרו נ כ (ברכות יי ב בי) על פרשה דלא פסקוה משה אנן לא פסקינן ליה וזה בע כ לאו דוקא הוא שאם הכונה לפתוחות וסתומות והרי אנו מפסיקין ביניהם. ואם לחלוקת פרשיות שלנו, והרי בני מעיבא דמסקי ס ת בתלת שני מפסיקץ יורד מאתנו. אלא ודאי רק לישנא מעליא הוא בלהוד, ורצו רק להראות שכבר היה להם קביעות בהפסק הפסוקים וכן בפ שיות בישיבות בבל המאוודות וכן גס בא י בזמן ההוא כמו שהראינו מירושלמי אכן בימי בעלי המשנה וגס בימי שמואל עוד לא היה קביעות זו מתפשטת כל כך. וכן נייאה מבוא מלישנא דר חגינא קרא (מגלה שם בבבלי) צער גדול היה לי אצל ר, הנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית בן הואיל ולהתלמד עשוין ע כ. הנה ר חנינא קיא שקרא כן בעבור י שהיה בקי במקרא וקורא בו לרבים גם בשבתות. יעויין סדר הדורות ואנשי שם, ורצה לה שות לו לפסוק גם באמצע פסוקים הנקבעים לא מזמן כביר. ו חנינא התיר לו זאת רק בינת הלמוד לתינוקות. ונשא עוד א כ הפסק של בני מערבא דפסקו פסוקי דילנא לתלתא כפי מלמדי תינוקות. וכן כ ירושלמי דמנלה (פ ד היה) ר שמעון ספרא דמיבנת אמ-ץ ליה בני קיתא קטע בדיב-ייא דיקרונון בנינן (ר ל הפסק באמצע הפסוקים) אתא שאל לר הנינה א ל אין קטעון רישך לא תשמע לץ ולא שמע לון ושרון ליה מן ספרותה, בתר יומיןנחת להכא (ד ל לטב יה מקום

11 138 DR. WE18Z MIKSA. חבוי הירושלמי וועא בעמק) קם עימיה ריש בן יוסינה, איל מה את עבוד בההוא קרתך, ותני ליה עוכדא, א ל ולמה לא שמעת לון, א ל ולינן מקטיען לון בסידרא וכו ר ל לבני התינוקות, מכל זה נראה ברור שמלמדי תינוקות דרשו להם גס בא י ובמקומות של החכמים כמו טבייה שלא להשגיח על הלוקה הנקבעת בפסוקים ולהפסק להם דרבה באמצע הפסוקים כפי איזה הלוקה אדרת שעלה מסם, הפסוקים שלש פעמים כזה שאצלנו ובשאי קהלות כמד דטיבנת וכדומה הרשו להם גס לקרות בשבת כפי הלוקה זאת אדרת. וכן דרשו להם עוד בימי ר בנימין בעל המסעות באיזה קהלות מציים לסיים התורה בשלש שנים. לכן אחשוב שמה שאמיי בקדושין במעיבא פסקו להאי פסוקא לתלתא, וכן במגלה (לט ב.) דבני מעיבא מסקי לדאוייתא בתלת שנין אין הכוונה על בני א י דוקא שהם אפשר כבי היה להם אז בימי חבו התלמודים מנהג קבוע בחלוקת המקראות כמו זו שאצלנו, יק הכוונה על איזה קהלות אחדות השוכנים ממערב לבבל כמו מצרים טיבנת אחלב ודמשק, ומאחד מאלו המקומות נובע המדרש של הילקוט עקב במספי המשולש של פסוק התויה, בטיבנת או דמשק או שאר קהלות מהסוריים נכתבו נ כ בסוף כל ספי של תיגוס סדי מספר המקראות המשולש על מספי שלנו ובכל זה עוד בימי ב נודעה גם במקום ישיבתו חלוקת סדרי התורה כבני מערבא דמסקי לתלת שנין, שדרי הוא הדורש ואין קנה מנין ק נ ה, והחלוקה ההוא נשארת עוד בידינו עפ י המסויד, גבתחלת מקראות גדולות), לא.כן חלוקת הפסוקים שלנו לשלשה שלא נודע מהם עוד רק מה שנשאר אצלנו בתלמוד קדושין מהאי קרא ויאמר ה אל משה הנני בא אליך בעב הענן. אך עוד באיזה סדיים כפי חלוקת המסוית החכרה יורנו לומר כי חלקו בהם רוב הפסוקים שלנו לשלשה כמו בסד כ א של ספי בראשית שנישם ויוסף אברהם עד אלה תולדות יצחק ואין שם לפנינו כי אם י א פסוקים. והיאך יכלו לקיוא בהם בשבת שבעה ק*ואים. והמעיץ בסדר ההוא של לך לך עד ויהי יעב ימצא איך היה נקל שם החלוקה של כל פסוק לשלשה. ונראה שרק בימים קדמונ-ם הלקו כן את הפסוקים ואולי עוד בימי התלמוד כמו רב יוסף במערבא המקיא מהנה אנכי בא אליך. אך אה כ כשנתפשטה החלוקה שלנו בפסוקים גם כמעיבא, ובכל זה חלוקת השדיים לקנה שיעלו לשלש שנים נשארו עוד בעינה. המציאו להם עצה כשאירע להם שבת שהסדר שלו לא היה מחזיק כ א פסוקים ולא היה בו כדי הלוקה לשבעה קיואים שאז לקחו להם איזה פסוקים מסדר המאוחר של שבת הסמוך אשר יש בו יותי מן כ א פסוקים ורק עפ יז נבין מאמי במסכת סופיים (פי א ה יד) *ימלא שבע קיאת ובלבד שיהא בסדר עשייס וא פסוקים ליתן לכל קורא וקויא נ ואם פחות יוסיף על סדר זה מפרשה אחרת ע כ והנה כפי חלוקת הסדיים שלנו לא נמצא שום סדר שיחזק פחות מן כ א פסיקים. ואין אנו צייכין נ : לצמצם וליתן ג פסוקים לבד לכל קורא, רק יורד מן כ יא ליוב. אלא ודאי שכוונת בעל מסכת סופרים לחלוקת הסדרים שע פי המסויד. לקנ ה ולשלש שנים ואז היו נמצאים סדיים של י ח ושלי ז וגם של ה פסוקים כמו שדראתי. ובימי בעל המסכת ההוא שהיה כפי הנודע בימי הגאונים לא חלקו עיר פסוקים

12 RAPOPORT 8. L. NÉGY LEVELE. 139 שלנו לשלשה רק הוסיפו להם פסוקים מסדר מאשי כגיל. אולם בהכי ח שלא כן עשו בימים קדמונים ר ל שלא משכו להם פסוקים מסדר המאוחר רק חלקו כל פסוק שלנו לשלשה שאל כ לאיזה ענין עשו לחם חלוקת הסדרים כזו שע פי המסור שלא יוכלו לקראות בהם בשבת ומה ראה על ככה המחלק, אס הוכ-ה בשבת בביה כנ לעזוב את חלוקתו אץ ספק א כ שאז חלקו נ כ הפסוקים ולא הצטרכו א כ עוד לקחת להם פסוקים מסדר מאוח, אך אח ב (בימי בעל מסכת סופרים) נתפשטה ונקבעה בכל מקום חלוקת הפסוקים שלנו, ורק חלוקת הסד יס נשארה עוד לקדה כמו שהיחד, עוד נם בימי ר, בנימין בעל המסעות, ואז הוסיפו להם לפעמים פסוקים מפרשה מאוחרת. ודי בזה. וכן בשאר ספרי תנך יש שינויים הרבה במספר הפסוקים ומקומות חלוקתם, שק בבייתא דקדושץ שם יתר עליו (על מספר הפסוקים שבתורה) ספי תליס שמנה ואצלנו נדשס נת לך סכום פסוקי דספר תהילים שני אלפים ת קכז ושם עוד חסר ממנו דביי הימים שמנה, ואצלנו סכום הפסוקים של כל ד ה אלף תרנ וי ימצאנו בבר תיבה אחת אשר אצלנו הוא מחוברת למקרא הקודס וכדברי ר זל למקיא המאוחר והיא בעובדיה (פסוק ט וי, ( למען יכרת איש מדר עשו מקטל: מחמס ארץ יעקב וכו ובירושלמי(פ א דפאה) מחשבה רעה הקב ה מצרפה מקטל מחמס אחיך יעקב וכי דרנו אלא מלמד שחשב עליו להרגו וכד, וחידוש ששוה כאן נוסחת ודיל לנוסחת העתקת השבעים וואולגאטא תימס הסירי והערבי ע אייכהארן מבוא לספרי תניך ה א ס ע ו. ונשוב על התרגום הסורי על התורה שד 1 כחתי כיור כי הוא היה בימים קדמונים תינוס של היהודים?בקהלות של אסיא החיצונות (ואח כ לקחוהו להם הנוצרים וכתבוהו בכתבם) לכן מספר פסוקיהם ג ב כפי מסם הפסוקים של בני מערבא והיה ראוי לפ ז נ כ שיהיה מספר הסדרים של כל התורה בתמוס זה קנ ה כמו לבני מערבא דמסיימי בתלת שנין, אך לא לכוסף נפשי והשערתי ראיתי כתוב אדר רשימת המנץ של פסוקי התורה שכתבתי למעלה»דחמילץ בלחחא(ר ל המובדלים בחלקים) קכ ו, וכן בנוסחת אוססעריוס שם בחשבון פרטי של מספר הסדרים מכל ספ וספ וסך הכולל קכ ו ועל ברחנו נאמי שזו חלוקה אחרת, ואולי איננו כלל לקיואות השבתות של השנה או לאיזה קהילות דמסימי ס ת בתרין שנץ ופלגא או רק למלמדי תינוקות ובהעתקת שבעים זקנים נמצאה עוד חלוקה אחית וחדשה בפרשיות שבן הודגום הסורי נמצא בסוף ס ביאשית כפי נוסחת אוססעריוס כזו שלם ספרא קדמא דאוריתא דהויין לחחוהי(ר ל חלקיו) תלתץ ואיבעא, וקפלאא (קפיטל) עסרין והמשא איך משלמנותא דשבעץ ותרין (-ל כפי הקבלה של ע ב זקנים) עד כאן. ומספר זה של כ ה איננו כפי מספ- הסדרים שלנו שהוא רק י ב ולא כפי מספר הסדרים של המסורה שהוא מ ג ולא כפי הסורי שהוא ל ד ולא כפי חלוקת הקפיטל שלנו שהיא נ נבא למספר קי עה פרשיות של מס סופרים, הן מושכלת השע-תך שהיו מוסיפין בחלוקות על מספר קנ ה והיו מחברים לפעמים שני סדרים ביהד במו שאנו עושים בחלוקה שלנו, אכן לדעתי סוף המאמר שם במ ס סופיים יהלכך קובעץ קע ה סדרים בתויה וכ ו עד עולת תמיד הוספה מאיזה אחיוץ,

13 140 DR. WE18Z MIKSA. שכן תחלת המאמר אס- ריב ל עד הלכך נמצא בלשונו בירושלמי רפ ט ז דשבת ולא יותר, וק הלכה י א שם במס סופדים קמ ו מזמורים בתהילים נמצא ג כ בירושלמי שם, רק הלכך שבאמצע עד עולת תמיד נוסף הוא, ולא כמו שכתבת באחת מאגרותיך, ודל»אשר לא כן דעת הירושלמי שבת פט ו ומס הסופיים הג ל שמונים קע ה סדרים ע כ לשונך. ובאמת בירושלמי שם כתב שיש קע יה פרשיות בתורה שיש בהם דבור ודבור אמייה וציווי, ובא איזה אהרון והשב לו וי ב קע-ה פרשיות ומספר זה היה קרוב למספי קפיטל שלנו העולים קפ ז ונקל לשער שהיו לאחרון הזה איזה קפיטל מאוהיים שהלוקים אצלנו כמו בתיליס הנחלק אצלנו לקץ קפיטל ולקצת סופרים לקמ ו, ע שם בסמוך במס סופיים זבירוש שם. ב) תסלח אס אומר כי פירושך במאמי ר אילעא מלמד שעברו וכר (סנהדרץ מדי א) רחוק בעיני שנם אס ידעו רז ל ודרשו נימטייאות עוד לא ד יכו הדרך של המאוחרים לחשוב המלה עם הכולל ויורד מזה עוד עם האותיות וכולל כמו שרצית, וגס כשדרשו איד גימטייות לא חדלו מהגיד זאת בפירוש תיבה פלונית בגמטריא כך. אמנם כאן הניד המ י בפירוש את טעם ד ושו שנאמר חמשה נס, ונם מתחלה חשב בכוונה כל החמשה גש בפיטות. ג) הא לך העתקה מאשר נשמט ממחברתי תולדות רבינו ניסים סוף הערה 39 ממש במקום שמסיימת העיה זו בדפוס, היה כתוב אצלי כזה.»נפן עוד ונחזה ספור אחד«מרבינו ניסיס (ד אי) על ר יהושע בן לוי שהלך עם אליהו זל רק שהבטיח לו שלא לשאול לו ולא לנסותו על כל דבי אשי יהיה תמוה בעיניו ואעפ כ לא היה יכול להתאפק באחייתו ושאלו ואליהו דל השיבו אך עזבו תיכף, והוא נחמד ויקר מאד בדרכי ההשגחה הנעלמים בהשקפה ראשונה לעץ בשי, ונחקרים רק לצדיקים ויראים ומובא כלו בסדר הדורות אצל ייב ל ולא נמצא לפנינו שום מקור בתלמוד, אמנם ראה זה דבי נפלא שכתבניתו סמש נמצא בתוית הישמעאלים (קאפטל יוד צד 249 בהעתקת וואהל) רק בשינויים ששם פגע משה רבינו ע ה באחד מעבדי השם, ובהעיות כל המפישים בץ הערבים הראשונים עבד השם זה היה פנחס בן אלעזי הנקרא אצל העיכייס אלחצר ד ל נער ורך כל הימים) וכפי דבייהש היתד. נשמתו תחלה בפנחס ואה כ נתגלגלה באליהו ואה ז בשאר חכמים צדיקים והוא נ ב מעין דביי רז ל פנחס זה אליהו שהי וקיים לעולם, וכבר נודע שמד, מד השתמש היבה באגדות שלנו ע פי איזה מורים יהודים שספרום לו, וא ב החילוק יק בשואל ששש הוא משה רבינו וכאן אצל רבנו ניסים הוא ר י בן לוי אך הנשאל הוא שם וכאן אליהו, ועיין עוד שם ושם התחלת השיחה בץ שניהם שוד, ממש, שאמי לו אליהו דיל לא תוכל ללכת עמי ולעצור במילים מבלי תשאלני וכר, אך בדביים הנפלאים שראה לא ישוו רק באחד והוא בקיי נוטה לנפיל אצל איזה ישע (ובקראן אצל אנשי עיר רעים וחטאים) אשי הזק אותו אליהו זל ובנהר מחדש, והגיד לו באחרית שהיה שם מטמון תחת הלך. ואש היה נופל היה מתעשי הישע או רשעי העיר; ובשאיי הפלאים יש הבדליש כי מה ימוד אהב ליפות כל ספוי לפי חפצו ושרירות לבו וכן עשה נס לסיפוי הלז פעש שנה אותם להוסיף עליהם

14 RAPOPORT 8. L. NÉGY LEVELE. 141 יופי לפי דעתו ופעם לתועלת התפשטות אמונתו, ובסיפור זה שלמדוהו ג ב היהודיס בלי ספק, חיב שני הדבייס ביחד, החליף שס יב ל הבלתי נודע לעיביים במשה רכינו ע ה הנודע לכל עמי אסיא הקיובים והיחוקים, להגדיל הענץ בעיניהם, וע ז הוכיח ג כ ללכת לאחוריו קצת באליהו והעמיד תחתיו עבד ה, בסתם וכיוון כפי המפרשים לפנחס אשי באמת הוא הוא יק שפנחס מסכים יותי לזמן משה רבינו. אולם זכי לדבר שבאגדה ישנה המדברים בסיפוי זה ר י בן לוי ואליהו כדברי יבינו ניסים, הוא שנודע ייב ל בשני התלמודים ומדישיס למדבי חיבה עם אליהו גס רק אליהו הנביא נודע בתנך ואגדות לעושה תמיד נפלאות ולא פנחס, ולכן רק לשני אלה היה יאוי ליהס מעשה נורא כזה. חוץ מההיחקה הגדולה להעמיד משה רבינו מבחר הנביאים למטה ממדרגת שום אדם זולתו בידיעת דיכי ההשגחה, נם הוסיף עוד מח מד שפנחס נקב חור באיזה ספינה כדי שתטבע ומשה לא היה יכול להתאפק עוד וצעק מה עשית? ובאחיית גלה לו פנחס שידע אשי מלך אחד יודף אודיה ויהיג כל אנשי הספינה לכן נקב חוי למען שבעוד שימדדו האנשים להמלט על נפשם מהמים יתמלטו נס מהיודף והוא דבי נאה בתחבולות מצר כל יציר. אכן הוספה אהדת שפנחס דרג נער אחד פתאום וגלה למשה באהיית שידע הוא אשי זה הנעי בשגיוניו וכפירותיו ידיח את לב אבותיו המאמינים, מראה בעליל את יוע מהשבת מחמד שרצה להתיר שפיכת דם הנערים אם יחלקו על אבותם המאמינים כבר בתורתו ובסיפוריו, ושם לבו לדבי הזה בפרט בעבור כי עפ י רוב הנעייס הס המתנגדים לאמונות חדשות וספורים בדויים נגד הזקנים והזקנות אשי ימו אוזן למו וכזה וכזה ניאה ונשמע בבל דור ודור, ועכ פ אץ ספק ששמע מחמד סיפור זה כלו ע י איזה אגדה ולקחו באמתחתו לעשות בו מה שלבו חפץ, וידאתי בהערותי על הקיאן שחיבה השתמש באגדות שלנו, ולפעמים נוכל להוציא מהוי מטמא, היינו שנמצא כמה עגינים אשי יפיצו אוי על איזה מאמי סתום בדר יזל, ואין כאן מקומו, ועתה עיץ באגית רש ג שהוצאת הקיאץ היתד, בסוף ימי רבנן סבוראי ותדע נ כ מזה קדימת סיפוי זה אל יבינו ניסיס. ויש להעיד שהיו ספורים כאלה במדישים מיוחדים כמו שנמצא אצלנו דוגמה במדיש עשית הדביות שהוא יק קובץ ממעשיות נחמדות ונם בינו ניסים השתמש בו כמו במעשה של י מאיי ואכסנאות (העיד, 33) וכן יש שם הספוי בחכמת שלמה לעמוד על החקירה סי משלשה האנשים גנב הממון שהטמינו כלס ביחד (כ ח א.) ובמדרשים כאלה שנאבדו מאתנו היו נמצאים בלי ספק יתי הספור שישמנו. ע ב השמטה. ואחשוב עתה כי גם מעשה היתוש של נמרח שהבאת בסוף תולדות ר שמשון מודון לקחוהו העיניים ממעשה היתוש של טיטוס בתלמוד ומדישים ושבוהו לנמיד ויחסו המעשה לאיש יותי קדמון ויותי מפורסם. וביותר ידעו מאברהם ונמיוד מפני שמחמד דבי מהם לרוב בקראן, וטונה להשוות עצמו לאביהם. ד) נהיינא כד הווא טליא קראתי כספי מעשה ניסים בלשץ יהודית דייטש ושם ראיתי את המעשה של י מאיי בי יצחק והוא הגקיא ר מאיד בעל הנס ולא כמו שטועים יביס שהוא י מאיר התנא בעבור מה שספיו עליו

15 142 DK. WEI8Z MIKSA* בתלמוד ל ז, כי בשביל נס אחד לא נקרא ר מאיר התנא בעל הנס בשום מקום בתלמיד, ויותר ניסים הרבה אירעו לתנאים כמו לרש בי לרפ בי ולרזדבד. ה) תשואת חן לך על העתקת המאמר הפסיקתא דרי טוביה בעי שמות של הקיבה וישיאל והתורה ואץ לי מה להוסיף כאן על דבריך בפירושי הפיוטים רק לפרש דברי הפסיקתא באות ה של ישראל העמוסים ונשומיס שכתבת לא ידעתי פירושו, ובאמת צ ל והנשואים והכוונה ללשון המקרא (ישעי מ ו ג) שארית בית ישראל העמוסים מני בטן חנשואים מני רהם< וכן אנו אשכנזים איטרים אחר הוצאת ס ת אב הרד.מי הוא ירחם עם עמוסים ויציל וגו ויגער ביצ דד מן הנישואים, נקט ג יכ העמוסים והנשואים בסתם והכוונה ג כ ללשון הכתוב ו) כבי- הודיעני החכם שד ל כי דדב אב ד מפאדווה קנה לו פירוש א יוך על התורה כ י מבעל הטורים, אד כבר השיבותי לו נ יכ כי נדפס בארצנו (בזאלקווא) זה כמה שנים ומורי הנאץ מרה יצחק ז ל העיר בהסכמתו שם על פירוש החדש בפסוק והסגיר את הנגע, ע ש בגוף הספ. ז) רב תודות 'לך על שלחך לי מחביתך היקרה תולדות ר שמשון כהן מודץ דל ולעת מכר שמו בין אנשי שם יזכר נם שמך לטוב, ואהי-י רואי כי ידיך לא אסורות מהעלות על ספר תולדות מושכלות כאלה, אומי לך למה אחזת באחרונים ובלתי מפורסמים כ כ, הלא טוב לך לאחוז בגדולים קדמונים ומפורסמים והנה אוצר נחמד מספרי כ י ונס מאש תוכל להשאיל לך בארצך על אשר יורו לך רעיוניך כי נחוץ הוא לך, ואז יודרך הכל כי הוצאת להם פנינים מקרקע הים. וגם אני אודך לעולם וכל אשר תשלה אלי אדרוש ואחקור בו ואוסיפה עוד דברים ושמך יהיה לאות ולמופת בספ אי ה. חזק ואמץ איפא ידידי יותר בספרי הקדמונים בחפש מחפש, ואז תתענג ותמצא הון רב, וכפעם בפעם הענק הענק מנרנך גס לידידך ואיש בריתך, ותעתיק למעני איזה מהבית קטנה כ י קדמונית, ולא אבקש ממך העתקת שום ספי גדול רק מאיזה סם קטי אשר ימעטו הזמן והמלאכה בהעתקתו כאשר עשית לידידך החכם יש יר בהעתקת פסיקתא דויהי בשלח, וכן תוכל לעשות כעת למעני בהעתקת פסיקתא על חמש מגילות ואם עוד גדולה היה המחברת לפניך המהול להעתיק מנלה מגלה, באגרת אחת מגלה זו ובשניה אחית עד חומן, ואני כל אש בכחי לעשות למענך עשיתי ואעשה, הלא שלחתי לך מהבורתי וכן הוספתי לך עתה בכתב כל הנשמט בדפוס, ומה מעוד עגמה נפשי כי לא אוכל עוד מלא משאלות נפשך בחיבור של החכם צונץ, ובאמת אינך יודע מה כבד לפעמים גם לי להשיג סם נדפס באיצות אחרות, וזה ספר של ההכם צונץ השנתיו במתנה הצי שנה אח צאתו לאוד, והחכם יוסט הדפיס יותר מהצי שנה מהבית מגן וצנה על ישראל נגד המדפיס שטרעקפוס, ועוד לא השנתי אותה, וכבי שניתי ושלשתי אודותיך להחכס צונץ ואולי יקרה לעיניו נוסע וישלח לך בלא ספק על ידו, וככה החבור תעודה בישראל בכובד גדול שלה לי המהבי ספיו זה כי בפקודת הממשלה נמנעה הולכת ספרים עביים מארץ רוסיא, ואחד הבא ליד י שמואל ליב הי הזהב היושב על הגבול נשלח למנה ליד החכם שד ל. ומה אעשה לך איפוא

16 RAPOPORT TÉVEDÉSEI A BIBLIAI VERSFELOSZTÁSRÓL. 143 היום? ודע כי מספר מצרף (אשר לא צורף) לא נדפס רק ח א ולא יותר, והעי מבטיחך כי בעת שיבא איזה ספר לידי אשד ימן נס לפניך אשלחהו לך בשמהה ובטוב לב כי ידידך ומכבדך אנכי החותם פה לבוב יום א צום העשירי שלמה יהודה ליב כהן רפאפורט. Lemberg, 23. Dec Budapest. DR. WEISZ MIKSA. RAPOPORT TÉVEDESEI A BIBLIAI FELOSZTÁSRÓL. VERS- Dr. Weisz Miksa jeles munkatársunk által az előző közleményben kiadott Rapoport-féle levelek közül az utolsó főkép a versfelosztásnak van szentelve. R. itt kifejtett nézetét 1845-ben, tehát 12 évvel a levél kelte után a Pollák által kiadott *Halikhóth Kedem«czímö gyűjtő kötetben közzé tette. Azért mégis lenyomattuk, mert először nem akartuk a levelet megcsonkítani; másodszor pedig, hogy összehasonlítás által láthatóvá váljék, hogy R., a nagy kritikus, mikép kutatta éveken át ugyanazt a thémát. A nézet, melyet a versfelosztás történetéről felállított, általánosan elfogadtatott, csupán Baer utasította vissza, de nem czáfolta. Rapoport nézete az, hogy a régiek versfelosztása egészen elütött attól, amely a maszórában reánk maradt. Palesztina és Babylónia külön versfelosztással bírt, sőt a maszóra maga különféle versfelosztást hagyományoz. Maszoretikus tanulmányainkban, melyeket egyidejűleg a Jewish Quarterly Revicwban és a Magyar-Zsidó Szemlében közzétettünk, a talmud, midras és maszórából vett nagyszámú adattal döntöttük meg ezt a nézetet és bebizonyítottuk, hogy ősidők óta ugyanaz a versfelosztás járta (M.-Zs. Szemle, XIII , XIV és , XY és ). Nem ismételhetjük e levél alkalmából az összehordott terjedelmes bizonyító anyagot, ugyanezért csak ráutalunk majd R. egyes állításainál czikkünk azon lapszámaira, hol a czáfolat bizonyítékai találhatók. Rapoport állításait számozzuk, hogy az áttekintést megkönnyebbítsük. 1. A rabbinikus bibliákban minden heti szakasz után feljegyzett versösszegek több esetben nem egyeznek azokkal a